אני חושבת שזה בעיקר בא ממקום של לא נתתי לעצמי מספיק.
לא אפשרתי לעצמי,
סגרתי את עצמי כזה, ולכן גם שיגרתי את זה כלפי חוץ.
הייתי נורא ביישנית,
אז יכול להיות ששידרתי משהו שקצת הרתיע את הגברים בסביבה.
לא חשבתי גם על הנושא הזה יותר מדיי.
בבית ספר הייתה לי חברה מאוד טובה שהייתה מחליפה חברים כמו גרביים, שזה הקצה השני של הסקאלה וזה כבר לא כזה טוב.
אבל לי אף פעם לא הייתה את המוכנות הזאת לזוגיות.
אף פעם לא באמת רציתי את זה כי לא הרגשתי מוכנה מספיק.
היה לי בראש לימודים וכסף.
אך כמובן שכן חשבתי על זה, כמו כל ילדה.
איפה האני שלך בא לידי ביטוי בציורים שיצרת עד כה?
לדעתי, האני שלי מתבטא לא בציור אחד,
אלא באוסף הציורים שלי.
אם תסתכל באוסף שלי,
ויש לי מיליונים של ציורים דרך אגב,
אתה תראה שלא כולם אותו סגנון, ואפילו סגנונות שונים לגמרי.
לכל צייר מקצועי יש את הסטייל שלו,
אז אני כנראה עדיין לא מצאתי.
כל פעם רציתי סטייל אחר, רציתי לגוון.
אף פעם לא באמת הייתי שלמה עם הסטייל שבחרתי באותו רגע.
וזה גם קשור לאופי שלי.
יש בי קווי אופי שאפעם אחת באים לי טוב,
ופעם אחת אני לא אוהבת..
אני עדיין לא הגעתי לשלמות עם עצמי, גם אם פעם אחת חשבתי שכן.
וכרגע, אני במשבר זהות נורא ארוך ומייגע.
;){kind=link}