אבל מצד שני אני רוצה להתעקש עליהם.
אני לא מצאתי את הקו שלי.
לפעמים כשאני נפתחת וחושפת את הפחדים שלי אני פוחדת שאני נשמעת מתקרבנת וילדותית.
קשה לי לקחת עצות מאנשים לאחרונה.
אני רוצה להרגיש חכמה ועצמאית.
ואולי זה בוגר ואמיץ לחשוף חששות.
אבל לא בא לי לשמע מתבכיינת.
לפעמים אני צריכה סתם לפרוק, לכן זה קורה.
ואולי יותר מדיי אכפת לי מה אנשים חושבים על האופי שלי.
שאני מחפשת כל הזמן מה לתקן.
;){kind=link}