אני אגיד לך מאיפה הפחד נובע? לא מזה שתפשלי, לא מזה שהדברים לא יילכו בדיוק כפי שרצית ולא מזה שתצאי לא כזאת מושלמת,
את לא פוחדת מאף אחד, ולא משום סיטואציה שתקרה.
את פוחדת מעצמך.
את פוחדת מהביקורת העצמית שלך, כשדברים יקרו. את פוחדת ממחשבות עצמיות פוגעניות.
את פוחדת ללכת לאיבוד בתוך הראש שלך.
את, עצמך, פוחדת מעצמך,
פוחדת שתשנאי את איך שיצאת, את הדברים, ותתחילי להכנס ללופ שלילי בתוך עצמך.
את, עצמך, פוחדת אך ורק מעצמך.
מהפגיעה העצמית בתוך המוח שלך, עם המחשבות, העקיצות העצמיות, הירידות, ההשפלה בתוך ראשך, החוויה המחשבתית שתהיה לך אחרי.
מזה את פוחדת.
את פוחדת ממחשבות רעות, לא מסיטואציות.
את פוחדת שמחשבות רעות יבואו לך. לא משום דבר אחר.
אם תביני ותדעי, מלכתחילה,
שאת בסדר,
ושאת ראויה לאהוב את עצמך ללא תנאים.
אם תביני שהמחשבה שאת יפה - אינה תלויה בדבר.
האהבה לעצמך אינה צריכה להיות תלויה בדבר.
לא באיש, ולא בשום הצלחה.
האהבה לעצמך היא אהבה מיוחדת.
אולי אנחנו עצמנו האנשים היחידים שצריכים לרצות להיות עם עצמנו עוד לפני שניתנת לנו סיבה שהי.







