יותר קל לי לדבר עם אנשים, יותר קל לי לשתף פעולה.
אני באה פחות שיפוטית, אני מבינה שאני לא מיוחדת.
אני נחושה יותר במה שאני עושה,
פחות מתקרבנת, פחות מאשימה.
מבינה שכל הרגשות שלי תחת חסותי בלבד,
וכשאני מרגישה בודדה, זה אך ורק בגללי.
אני מבינה שאני זאת שמבודדת את עצמי,
אני פחות כועסת על הסביבה,
יותר אוהבת, יותר מכילה.
איזור נוחות זה משהו שנראה לי כבר פחות מפתה מפעם,
ואני משתפרת כל יום מחדש.
יותר פשוט לי ליצור קשר עין (גם עם גברים) מבעבר.
יותר פשוט לי לאהוב אנשים, פחות להיות שיפוטית.
יותר קל לי להזדהות עם האנושיות בכל אדם.
;){kind=link}