הדם מוזרם בגוף, אני מרגישה את האנרגיה הפנימית חיה,
את עצמי בתוך הגוף.
אושר זה עניין של רגעים יפים.
רגע יפה נמצא כמעט בכל דבר ובכל מקום..
המוח שלי הורגל לצערי לחפש מה לא במקום,
מה לא טוב בי הפעם, מה יכול לפגוע ומה יכול לערער...
זה רגש שלילי בפני עצמו.
על מה הוא יושב?
אז ככה, יש חלק בי שרוצה הכל מושלם.
כי במצב של שלמות אין צורך לחשוב על כלום.
פשוט להיות.
כנראה משהו בי עייף מלחשוב אבל גם כל-כך פוחד לעזוב את ההגה...
כאילו משהו לא תקין יכול לקרות ברגע שאשחרר את עצמי פשוט להיות.
קרה דבר כזה דומה בעבר.. אבל זה קרה לפי דעתי כאשר הפסקתי להאמין בתהליך שאני עושה והמשכתי להרוס כששברתי איזשהו ערך.
לשחרר את הראש ולנער את המחשבות,
לא אומר לשבור את הכלים.
כל מה שזה אומר זה פשוט, תהיי.
תהיי אבל עם גבולות וערכים.
להרגיל את המוח להיות.
לפעמים הוא יודע לעשות את העבודה,
מבלי שנתערב יותר מדיי, שנתאמץ.
הנשמה לא אוהבת שמפריעים לה לפרוח.
;){kind=link}