עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
בת 20 בימים אלה,
פריקה עושה לי טוב.
אני אשת נפש,
אוהבת להקשיב,
שקטה,
מלאת מחשבות.
לפעמים טיפשה.
לפעמים חכמה.
לפעמים אנשים לא רואים בי את מה שאני רואה בעצמי.
וזה בסדר.
אני חיה את השינוי, לא הם.
That's ma life.
חברים
רֵײזָאSpace GirlNogaCup of tea girl 37אוריוןשומר האור
אחת שיודעתאנג'לה-ליליילדאיש
נושאים
כאב  (3)
אושר  (2)
דיכאון  (2)
הצלחה  (2)
טעויות  (2)
כישלון  (2)
רגשות  (2)
בדידות  (1)
בושה  (1)
גוף  (1)
דימוי עצמי  (1)
חרא  (1)
חרדה  (1)
יופי  (1)
לבד  (1)
נפש  (1)
סבל  (1)
פנים  (1)
שלווה  (1)
שליטה  (1)

פוסט 161

26/07/2021 07:56
MyNameIsTal
יש לנו נטייה להאשים אותנו בכל דבר 
זה אשלייה
"ואם הייתי קצת יותר אני?"
"ואם לא הייתי אני כמו שחשבתי שהייתי?"
"ואם הייתי מגיעה בגישה טיפה שונה?"
"ואם לא הייתי מחבקת אותו ככה על הדייט הראשון?"
"ואם הייתי באה בגישה רצינית יותר?" 
"ואם לא הייתי נותנת לו לנשק אותי? ואם לא הייתי יוזמת ובלהבלהבלה"
זו אשליה !!!
המוח מתייסר על משהו שהוא לא בטוח נכון
הוא חייב למצוא סיבה לכל דבר כדי לנסות להציל את עצמו להבא מסיטואציה דומה לזו
כמו שכשאני נוגעת באש המוח לומד מזה לא לגעת באש להבא,
גם כאן כשהמוח מרגיש כאב הוא רוצה לדעת מה לא לעשות להבא כדי לא לתת לכאב הזה לקרות שוב.
הבעיה היא שברגע שהרגש צף, המוח חושב שיש סיבה מספיק טובה לרגש הזה. אז הוא כואב יותר.
אולי נפסיק לחפש סיבות?
גם אם הן נכונות, כל עוד הן לא 100% נכונות,
לא שווה להתייסר או לתקן את זה.
דיל?
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון