אני מאחלת לעצמי להיות רק מאושרת.
אני לא רוצה לבלבל בין רגש להגיון
אני לא רוצה לקום בבוקר ולרצות לחזור לישון
אם אני כבר פה, אני רוצה להנות מהדרך.
אני לא רוצה לחשוב על מישהו
שלא רצה לתת לנו הזדמנות לקשר
אני לא רוצה לחשוב שמעכשיו הרבה לא אפשרי.
אני רוצה לטעות בלי להתייסר
על כל טעות, ולהבין שזה בסדר
אולי אין לי סבלנות עד הדבר האמיתי.
אני לא רוצה להרגיש בנוח
ואז שוב למצוא את עצמי מנסה בכח
אני לא רוצה לרצות להיות מגניבה וסוחפת.
אני לא רוצה להשוות ביני וביניהן
לחפש להסתפק במה שאין
אני רק רוצה שהרגשות יהפכו להגיוניים,
ולהיות מאושרת. כי,
רגש זה רק תמרור אזהרה
ואם אני לא רוצה להקשיב לו
לא תהיה שום תאונה
אחרי הכל זה רק אני מול עצמי.
המיים קרים, הדעות רבות
ואין לי שום תשובה אחת לשאלות
אני זאת אני, נולדתי אחרת,
אז מגיעה לי דרך משלי. מגיעה לי דרך משלי.
נמאס לי לקום לאותה רוטינה
ולחכות לערבים
נמאס לי לקוות שאמצא את עצמי
בלי להיות בטוחה בזה, ולפעמים
נדמה שאני לא רוצה להיות פה
אבל אני יודעת שזה פחדים
וכל הבעיות בראש
מתבססות רק על פחדים
זה נטו רק פחדים.
אני לא רוצה שוב ליפול ללופ
אני לא רוצה שוב
אני מאחלת לעצמי להיות רק מאושרת.
רגש זה רק תמרור אזהרה
ואם אני לא רוצה להקשיב לו
לא תהיה שום תאונה
אחרי הכל.... זה רק אני מול עצמי.







